Ezekiel 20:5-32

HOT^{(i) 5} ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה ביום בחרי בישׂראל ואשׂא ידי לזרע בית יעקב ואודע להם בארץ מצרים ואשׂא ידי להם לאמר אני יהוה אלהיכם׃ ⁶ ביום ההוא נשׂאתי ידי להם להוציאם מארץ מצרים אל ארץ אשׁר תרתי להם זבת חלב ודבשׁ צבי היא לכל הארצות׃ ⁷ ואמר אלהם אישׁ שׁקוצי עיניו השׁליכו ובגלולי מצרים אל תטמאו אני יהוה אלהיכם׃ ⁸ וימרו בי ולא אבו לשׁמע אלי אישׁ את שׁקוצי עיניהם לא השׁליכו ואת גלולי מצרים לא עזבו ואמר לשׁפך חמתי עליהם לכלות אפי בהם בתוך ארץ מצרים׃ ⁹ ואעשׂ למען שׁמי לבלתי החל לעיני הגוים אשׁר המה בתוכם אשׁר נודעתי אליהם לעיניהם להוציאם מארץ מצרים׃ ¹⁰ ואוציאם מארץ מצרים ואבאם אל המדבר׃ ¹¹ ואתן להם את חקותי ואת משׁפטי הודעתי אותם אשׁר יעשׂה אותם האדם וחי׃ ¹² וגם את שׁבתותי נתתי להם להיות לאות ביני וביניהם לדעת כי אני יהוה מקדשׁם׃ ¹³ וימרו בי בית ישׂראל במדבר בחקותי לא הלכו ואת משׁפטי מאסו אשׁר יעשׂה אתם האדם וחי בהם ואת שׁבתתי חללו מאד ואמר לשׁפך חמתי עליהם במדבר לכלותם׃ ¹⁴ ואעשׂה למען שׁמי לבלתי החל לעיני הגוים אשׁר הוצאתים לעיניהם׃ ¹⁵ וגם אני נשׂאתי ידי להם במדבר לבלתי הביא אותם אל הארץ אשׁר נתתי זבת חלב ודבשׁ צבי היא לכל הארצות׃ ¹⁶ יען במשׁפטי מאסו ואת חקותי לא הלכו בהם ואת שׁבתותי חללו כי אחרי גלוליהם לבם הלך׃ ¹⁷ ותחס עיני עליהם משׁחתם ולא עשׂיתי אותם כלה במדבר׃ ¹⁸ ואמר אל בניהם במדבר בחוקי אבותיכם אל תלכו ואת משׁפטיהם אל תשׁמרו ובגלוליהם אל תטמאו׃ ¹⁹ אני יהוה אלהיכם בחקותי לכו ואת משׁפטי שׁמרו ועשׂו אותם׃ ²⁰ ואת שׁבתותי קדשׁו והיו לאות ביני וביניכם לדעת כי אני יהוה אלהיכם׃ ²¹ וימרו בי הבנים בחקותי לא הלכו ואת משׁפטי לא שׁמרו לעשׂות אותם אשׁר יעשׂה אותם האדם וחי בהם את שׁבתותי חללו ואמר לשׁפך חמתי עליהם לכלות אפי בם במדבר׃ ²² והשׁבתי את ידי ואעשׂ למען שׁמי לבלתי החל לעיני הגוים אשׁר הוצאתי אותם לעיניהם׃ ²³ גם אני נשׂאתי את ידי להם במדבר להפיץ אתם בגוים ולזרות אותם בארצות׃ ²⁴ יען משׁפטי לא עשׂו וחקותי מאסו ואת שׁבתותי חללו ואחרי גלולי אבותם היו עיניהם׃ ²⁵ וגם אני נתתי להם חקים לא טובים ומשׁפטים לא יחיו׃ ²⁶ ואטמא אותם במתנותם בהעביר כל פטר רחם למען אשׁמם למען אשׁר ידעו אשׁר אני יהוה׃ ²⁷ לכן דבר אל בית ישׂראל בן אדם ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה עוד זאת גדפו אותי אבותיכם במעלם בי מעל׃ ²⁸ ואביאם אל הארץ אשׁר נשׂאתי את ידי לתת אותה להם ויראו כל גבעה רמה וכל עץ עבת ויזבחו שׁם את זבחיהם ויתנו שׁם כעס קרבנם וישׂימו שׁם ריח ניחוחיהם ויסיכו שׁם את נסכיהם׃ ²⁹ ואמר אלהם מה הבמה אשׁר אתם הבאים שׁם ויקרא שׁמה במה עד היום הזה׃ ³⁰ לכן אמר אל בית ישׂראל כה אמר אדני יהוה הבדרך אבותיכם אתם נטמאים ואחרי שׁקוציהם אתם זנים׃ ³¹ ובשׂאת מתנתיכם בהעביר בניכם באשׁ אתם נטמאים לכל גלוליכם עד היום ואני אדרשׁ לכם בית ישׂראל חי אני נאם אדני יהוה אם אדרשׁ׃ ³² והעלה על רוחכם היו לא תהיה אשׁר אתם אמרים נהיה כגוים כמשׁפחות הארצות לשׁרת עץ ואבן׃