Numbers 22:1-41 ויסעו בני ישׂראל ויחנו בערבות מואב מעבר לירדן ירחו׃

HOT⁽ⁱ⁾ ¹ ויסעו בני ישׂראל ויחנו בערבות מואב מעבר לירדן ירחו׃ ² וירא בלק בן צפור את כל אשׁר עשׂה ישׂראל לאמרי׃ ³ ויגר מואב מפני העם מאד כי רב הוא ויקץ מואב מפני בני ישׂראל׃ ⁴ ויאמר מואב אל זקני מדין עתה ילחכו הקהל את כל סביבתינו כלחך השׁור את ירק השׂדה ובלק בן צפור מלך למואב בעת ההוא׃ ⁵ וישׁלח מלאכים אל בלעם בן בעור פתורה אשׁר על הנהר ארץ בני עמו לקרא לו לאמר הנה עם יצא ממצרים הנה כסה את עין הארץ והוא ישׁב ממלי׃ ⁶ ועתה לכה נא ארה לי את העם הזה כי עצום הוא ממני אולי אוכל נכה בו ואגרשׁנו מן הארץ כי ידעתי את אשׁר תברך מברך ואשׁר תאר יואר׃ ⁷ וילכו זקני מואב וזקני מדין וקסמים בידם ויבאו אל בלעם וידברו אליו דברי בלק׃ ⁸ ויאמר אליהם לינו פה הלילה והשׁבתי אתכם דבר כאשׁר ידבר יהוה אלי וישׁבו שׂרי מואב עם בלעם׃ ⁹ ויבא אלהים אל בלעם ויאמר מי האנשׁים האלה עמך׃ ¹⁰ ויאמר בלעם אל האלהים בלק בן צפר מלך מואב שׁלח אלי׃ ¹¹ הנה העם היצא ממצרים ויכס את עין הארץ עתה לכה קבה לי אתו אולי אוכל להלחם בו וגרשׁתיו׃ ¹² ויאמר אלהים אל בלעם לא תלך עמהם לא תאר את העם כי ברוך הוא׃ ¹³ ויקם בלעם בבקר ויאמר אל שׂרי בלק לכו אל ארצכם כי מאן יהוה לתתי להלך עמכם׃ ¹⁴ ויקומו שׂרי מואב ויבאו אל בלק ויאמרו מאן בלעם הלך עמנו׃ ¹⁵ ויסף עוד בלק שׁלח שׂרים רבים ונכבדים מאלה׃ ¹⁶ ויבאו אל בלעם ויאמרו לו כה אמר בלק בן צפור אל נא תמנע מהלך אלי׃ ¹⁷ כי כבד אכבדך מאד וכל אשׁר תאמר אלי אעשׂה ולכה נא קבה לי את העם הזה׃ ¹⁸ ויען בלעם ויאמר אל עבדי בלק אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את פי יהוה אלהי לעשׂות קטנה או גדולה׃ ¹⁹ ועתה שׁבו נא בזה גם אתם הלילה ואדעה מה יסף יהוה דבר עמי׃ ²⁰ ויבא אלהים אל בלעם לילה ויאמר לו אם לקרא לך באו האנשׁים קום לך אתם ואך את הדבר אשׁר אדבר אליך אתו תעשׂה׃ ²¹ ויקם בלעם בבקר ויחבשׁ את אתנו וילך עם שׂרי מואב׃ ²² ויחר אף אלהים כי הולך הוא ויתיצב מלאך יהוה בדרך לשׂטן לו והוא רכב על אתנו ושׁני נעריו עמו׃ ²³ ותרא האתון את מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שׁלופה בידו ותט האתון מן הדרך ותלך בשׂדה ויך בלעם את האתון להטתה הדרך׃ ²⁴ ויעמד מלאך יהוה במשׁעול הכרמים גדר מזה וגדר מזה׃ ²⁵ ותרא האתון את מלאך יהוה ותלחץ אל הקיר ותלחץ את רגל בלעם אל הקיר ויסף להכתה׃ ²⁶ ויוסף מלאך יהוה עבור ויעמד במקום צר אשׁר אין דרך לנטות ימין ושׂמאול׃ ²⁷ ותרא האתון את מלאך יהוה ותרבץ תחת בלעם ויחר אף בלעם ויך את האתון במקל׃ ²⁸ ויפתח יהוה את פי האתון ותאמר לבלעם מה עשׂיתי לך כי הכיתני זה שׁלשׁ רגלים׃ ²⁹ ויאמר בלעם לאתון כי התעללת בי לו ישׁ חרב בידי כי עתה הרגתיך׃ ³⁰ ותאמר האתון אל בלעם הלוא אנכי אתנך אשׁר רכבת עלי מעודך עד היום הזה ההסכן הסכנתי לעשׂות לך כה ויאמר לא׃ ³¹ ויגל יהוה את עיני בלעם וירא את מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שׁלפה בידו ויקד וישׁתחו לאפיו׃ ³² ויאמר אליו מלאך יהוה על מה הכית את אתנך זה שׁלושׁ רגלים הנה אנכי יצאתי לשׂטן כי ירט הדרך לנגדי׃ ³³ ותראני האתון ותט לפני זה שׁלשׁ רגלים אולי נטתה מפני כי עתה גם אתכה הרגתי ואותה החייתי׃ ³⁴ ויאמר בלעם אל מלאך יהוה חטאתי כי לא ידעתי כי אתה נצב לקראתי בדרך ועתה אם רע בעיניך אשׁובה׃ ³⁵ ויאמר מלאך יהוה אל בלעם לך עם האנשׁים ואפס את הדבר אשׁר אדבר אליך אתו תדבר וילך בלעם עם שׂרי בלק׃ ³⁶ וישׁמע בלק כי בא בלעם ויצא לקראתו אל עיר מואב אשׁר על גבול ארנן אשׁר בקצה הגבול׃ ³⁷ ויאמר בלק אל בלעם הלא שׁלח שׁלחתי אליך לקרא לך למה לא הלכת אלי האמנם לא אוכל כבדך׃ ³⁸ ויאמר בלעם אל בלק הנה באתי אליך עתה היכל אוכל דבר מאומה הדבר אשׁר ישׂים אלהים בפי אתו אדבר׃ ³⁹ וילך בלעם עם בלק ויבאו קרית חצות׃ ⁴⁰ ויזבח בלק בקר וצאן וישׁלח לבלעם ולשׂרים אשׁר אתו׃ ⁴¹ ויהי בבקר ויקח בלק את בלעם ויעלהו במות בעל וירא משׁם קצה העם׃