HOT(i)
2 ויאמר המלך לקרא לחרטמים ולאשׁפים ולמכשׁפים ולכשׂדים להגיד למלך חלמתיו ויבאו ויעמדו לפני המלך׃ 3 ויאמר להם המלך חלום חלמתי ותפעם רוחי לדעת את החלום׃ 4 וידברו הכשׂדים למלך ארמית מלכא לעלמין חיי אמר חלמא לעבדיך ופשׁרא נחוא׃ 5 ענה מלכא ואמר לכשׂדיא מלתא מני אזדא הן לא תהודעונני חלמא ופשׁרה הדמין תתעבדון ובתיכון נולי יתשׂמון׃ 6 והן חלמא ופשׁרה תהחון מתנן ונבזבה ויקר שׂגיא תקבלון מן קדמי להן חלמא ופשׁרה החוני׃ 7 ענו תנינות ואמרין מלכא חלמא יאמר לעבדוהי ופשׁרה נהחוה׃ 8 ענה מלכא ואמר מן יציב ידע אנה די עדנא אנתון זבנין כל קבל די חזיתון די אזדא מני מלתא׃ 9 די הן חלמא לא תהודענני חדה היא דתכון ומלה כדבה ושׁחיתה הזמנתון למאמר קדמי עד די עדנא ישׁתנא להן חלמא אמרו לי ואנדע די פשׁרה תהחונני׃ 10 ענו כשׂדיא קדם מלכא ואמרין לא איתי אנשׁ על יבשׁתא די מלת מלכא יוכל להחויה כל קבל די כל מלך רב ושׁליט מלה כדנה לא שׁאל לכל חרטם ואשׁף וכשׂדי׃