HOT(i)
17 ועתה דעי וראי מה תעשׂי כי כלתה הרעה אל אדנינו ועל כל ביתו והוא בן בליעל מדבר אליו׃ 18 ותמהר אבוגיל ותקח מאתים לחם ושׁנים נבלי יין וחמשׁ צאן עשׂוות וחמשׁ סאים קלי ומאה צמקים ומאתים דבלים ותשׂם על החמרים׃ 19 ותאמר לנעריה עברו לפני הנני אחריכם באה ולאישׁה נבל לא הגידה׃ 20 והיה היא רכבת על החמור וירדת בסתר ההר והנה דוד ואנשׁיו ירדים לקראתה ותפגשׁ אתם׃ 21 ודוד אמר אך לשׁקר שׁמרתי את כל אשׁר לזה במדבר ולא נפקד מכל אשׁר לו מאומה וישׁב לי רעה תחת טובה׃ 22 כה יעשׂה אלהים לאיבי דוד וכה יסיף אם אשׁאיר מכל אשׁר לו עד הבקר משׁתין בקיר׃ 23 ותרא אביגיל את דוד ותמהר ותרד מעל החמור ותפל לאפי דוד על פניה ותשׁתחו ארץ׃ 24 ותפל על רגליו ותאמר בי אני אדני העון ותדבר נא אמתך באזניך ושׁמע את דברי אמתך׃ 25 אל נא ישׂים אדני את לבו אל אישׁ הבליעל הזה על נבל כי כשׁמו כן הוא נבל שׁמו ונבלה עמו ואני אמתך לא ראיתי את נערי אדני אשׁר שׁלחת׃ 26 ועתה אדני חי יהוה וחי נפשׁך אשׁר מנעך יהוה מבוא בדמים והושׁע ידך לך ועתה יהיו כנבל איביך והמבקשׁים אל אדני רעה׃ 27 ועתה הברכה הזאת אשׁר הביא שׁפחתך לאדני ונתנה לנערים המתהלכים ברגלי אדני׃ 28 שׂא נא לפשׁע אמתך כי עשׂה יעשׂה יהוה לאדני בית נאמן כי מלחמות יהוה אדני נלחם ורעה לא תמצא בך מימיך׃ 29 ויקם אדם לרדפך ולבקשׁ את נפשׁך והיתה נפשׁ אדני צרורה בצרור החיים את יהוה אלהיך ואת נפשׁ איביך יקלענה בתוך כף הקלע׃ 30 והיה כי יעשׂה יהוה לאדני ככל אשׁר דבר את הטובה עליך וצוך לנגיד על ישׂראל׃ 31 ולא תהיה זאת לך לפוקה ולמכשׁול לב לאדני ולשׁפך דם חנם ולהושׁיע אדני לו והיטב יהוה לאדני וזכרת את אמתך׃ 32 ויאמר דוד לאביגל ברוך יהוה אלהי ישׂראל אשׁר שׁלחך היום הזה לקראתי׃ 33 וברוך טעמך וברוכה את אשׁר כלתני היום הזה מבוא בדמים והשׁע ידי׃ 34 ואולם חי יהוה אלהי ישׂראל אשׁר מנעני מהרע אתך כי לולי מהרת ותבאתי לקראתי כי אם נותר לנבל עד אור הבקר משׁתין בקיר׃ 35 ויקח דוד מידה את אשׁר הביאה לו ולה אמר עלי לשׁלום לביתך ראי שׁמעתי בקולך ואשׂא פניך׃