Proverbs 17 Cross References - HOT

¹ טוב פת חרבה ושׁלוה בה מבית מלא זבחי ריב׃² עבד משׂכיל ימשׁל בבן מבישׁ ובתוך אחים יחלק נחלה׃³ מצרף לכסף וכור לזהב ובחן לבות יהוה׃⁴ מרע מקשׁיב על שׂפת און שׁקר מזין על לשׁון הות׃⁵ לעג לרשׁ חרף עשׂהו שׂמח לאיד לא ינקה׃⁶ עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם׃⁷ לא נאוה לנבל שׂפת יתר אף כי לנדיב שׂפת שׁקר׃⁸ אבן חן השׁחד בעיני בעליו אל כל אשׁר יפנה ישׂכיל׃⁹ מכסה פשׁע מבקשׁ אהבה ושׁנה בדבר מפריד אלוף׃¹⁰ תחת גערה במבין מהכות כסיל מאה׃¹¹ אך מרי יבקשׁ רע ומלאך אכזרי ישׁלח׃¹² פגושׁ דב שׁכול באישׁ ואל כסיל באולתו׃¹³ משׁיב רעה תחת טובה לא תמישׁ רעה מביתו׃¹⁴ פוטר מים ראשׁית מדון ולפני התגלע הריב נטושׁ׃¹⁵ מצדיק רשׁע ומרשׁיע צדיק תועבת יהוה גם שׁניהם׃¹⁶ למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה ולב אין׃¹⁷ בכל עת אהב הרע ואח לצרה יולד׃¹⁸ אדם חסר לב תוקע כף ערב ערבה לפני רעהו׃¹⁹ אהב פשׁע אהב מצה מגביה פתחו מבקשׁ שׁבר׃²⁰ עקשׁ לב לא ימצא טוב ונהפך בלשׁונו יפול ברעה׃²¹ ילד כסיל לתוגה לו ולא ישׂמח אבי נבל׃²² לב שׂמח ייטב גהה ורוח נכאה תיבשׁ גרם׃²³ שׁחד מחיק רשׁע יקח להטות ארחות משׁפט׃²⁴ את פני מבין חכמה ועיני כסיל בקצה ארץ׃²⁵ כעס לאביו בן כסיל וממר ליולדתו׃²⁶ גם ענושׁ לצדיק לא טוב להכות נדיבים על ישׁר׃²⁷ חושׂך אמריו יודע דעת וקר רוח אישׁ תבונה׃²⁸ גם אויל מחרישׁ חכם יחשׁב אטם שׂפתיו נבון׃

¹⁶ טוב מעט לצדיק מהמון רשׁעים רבים׃

¹⁴ זבחי שׁלמים עלי היום שׁלמתי נדרי׃

¹⁷ טוב ארחת ירק ואהבה שׁם משׁור אבוס ושׂנאה׃

⁹ טוב לשׁבת על פנת גג מאשׁת מדינים ובית חבר׃

¹⁹ טוב שׁבת בארץ מדבר מאשׁת מדונים וכעס׃

⁴ כי אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אשׁה לבני ליצחק׃⁵ ויאמר אליו העבד אולי לא תאבה האשׁה ללכת אחרי אל הארץ הזאת ההשׁב אשׁיב את בנך אל הארץ אשׁר יצאת משׁם׃⁶ ויאמר אליו אברהם השׁמר לך פן תשׁיב את בני שׁמה׃⁷ יהוה אלהי השׁמים אשׁר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי ואשׁר דבר לי ואשׁר נשׁבע לי לאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת הוא ישׁלח מלאכו לפניך ולקחת אשׁה לבני משׁם׃⁸ ואם לא תאבה האשׁה ללכת אחריך ונקית משׁבעתי זאת רק את בני לא תשׁב שׁמה׃⁹ וישׂם העבד את ידו תחת ירך אברהם אדניו וישׁבע לו על הדבר הזה׃¹⁰ ויקח העבד עשׂרה גמלים מגמלי אדניו וילך וכל טוב אדניו בידו ויקם וילך אל ארם נהרים אל עיר נחור׃¹¹ ויברך הגמלים מחוץ לעיר אל באר המים לעת ערב לעת צאת השׁאבת׃¹² ויאמר יהוה אלהי אדני אברהם הקרה נא לפני היום ועשׂה חסד עם אדני אברהם׃¹³ הנה אנכי נצב על עין המים ובנות אנשׁי העיר יצאת לשׁאב מים׃¹⁴ והיה הנער אשׁר אמר אליה הטי נא כדך ואשׁתה ואמרה שׁתה וגם גמליך אשׁקה אתה הכחת לעבדך ליצחק ובה אדע כי עשׂית חסד עם אדני׃¹⁵ ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יצאת אשׁר ילדה לבתואל בן מלכה אשׁת נחור אחי אברהם וכדה על שׁכמה׃¹⁶ והנער טבת מראה מאד בתולה ואישׁ לא ידעה ותרד העינה ותמלא כדה ותעל׃¹⁷ וירץ העבד לקראתה ויאמר הגמיאיני נא מעט מים מכדך׃¹⁸ ותאמר שׁתה אדני ותמהר ותרד כדה על ידה ותשׁקהו׃¹⁹ ותכל להשׁקתו ותאמר גם לגמליך אשׁאב עד אם כלו לשׁתת׃²⁰ ותמהר ותער כדה אל השׁקת ותרץ עוד אל הבאר לשׁאב ותשׁאב לכל גמליו׃²¹ והאישׁ משׁתאה לה מחרישׁ לדעת ההצליח יהוה דרכו אם לא׃²² ויהי כאשׁר כלו הגמלים לשׁתות ויקח האישׁ נזם זהב בקע משׁקלו ושׁני צמידים על ידיה עשׂרה זהב משׁקלם׃²³ ויאמר בת מי את הגידי נא לי הישׁ בית אביך מקום לנו ללין׃²⁴ ותאמר אליו בת בתואל אנכי בן מלכה אשׁר ילדה לנחור׃²⁵ ותאמר אליו גם תבן גם מספוא רב עמנו גם מקום ללון׃²⁶ ויקד האישׁ וישׁתחו ליהוה׃²⁷ ויאמר ברוך יהוה אלהי אדני אברהם אשׁר לא עזב חסדו ואמתו מעם אדני אנכי בדרך נחני יהוה בית אחי אדני׃²⁸ ותרץ הנער ותגד לבית אמה כדברים האלה׃²⁹ ולרבקה אח ושׁמו לבן וירץ לבן אל האישׁ החוצה אל העין׃³⁰ ויהי כראת את הנזם ואת הצמדים על ידי אחתו וכשׁמעו את דברי רבקה אחתו לאמר כה דבר אלי האישׁ ויבא אל האישׁ והנה עמד על הגמלים על העין׃³¹ ויאמר בוא ברוך יהוה למה תעמד בחוץ ואנכי פניתי הבית ומקום לגמלים׃³² ויבא האישׁ הביתה ויפתח הגמלים ויתן תבן ומספוא לגמלים ומים לרחץ רגליו ורגלי האנשׁים אשׁר אתו׃³³ ויישׂם לפניו לאכל ויאמר לא אכל עד אם דברתי דברי ויאמר דבר׃³⁴ ויאמר עבד אברהם אנכי׃³⁵ ויהוה ברך את אדני מאד ויגדל ויתן לו צאן ובקר וכסף וזהב ועבדם ושׁפחת וגמלים וחמרים׃³⁶ ותלד שׂרה אשׁת אדני בן לאדני אחרי זקנתה ויתן לו את כל אשׁר׃³⁷ וישׁבעני אדני לאמר לא תקח אשׁה לבני מבנות הכנעני אשׁר אנכי ישׁב בארצו׃³⁸ אם לא אל בית אבי תלך ואל משׁפחתי ולקחת אשׁה לבני׃³⁹ ואמר אל אדני אלי לא תלך האשׁה אחרי׃⁴⁰ ויאמר אלי יהוה אשׁר התהלכתי לפניו ישׁלח מלאכו אתך והצליח דרכך ולקחת אשׁה לבני ממשׁפחתי ומבית אבי׃⁴¹ אז תנקה מאלתי כי תבוא אל משׁפחתי ואם לא יתנו לך והיית נקי מאלתי׃⁴² ואבא היום אל העין ואמר יהוה אלהי אדני אברהם אם ישׁך נא מצליח דרכי אשׁר אנכי הלך עליה׃⁴³ הנה אנכי נצב על עין המים והיה העלמה היצאת לשׁאב ואמרתי אליה השׁקיני נא מעט מים מכדך׃⁴⁴ ואמרה אלי גם אתה שׁתה וגם לגמליך אשׁאב הוא האשׁה אשׁר הכיח יהוה לבן אדני׃⁴⁵ אני טרם אכלה לדבר אל לבי והנה רבקה יצאת וכדה על שׁכמה ותרד העינה ותשׁאב ואמר אליה השׁקיני נא׃⁴⁶ ותמהר ותורד כדה מעליה ותאמר שׁתה וגם גמליך אשׁקה ואשׁת וגם הגמלים השׁקתה׃⁴⁷ ואשׁאל אתה ואמר בת מי את ותאמר בת בתואל בן נחור אשׁר ילדה לו מלכה ואשׂם הנזם על אפה והצמידים על ידיה׃⁴⁸ ואקד ואשׁתחוה ליהוה ואברך את יהוה אלהי אדני אברהם אשׁר הנחני בדרך אמת לקחת את בת אחי אדני לבנו׃⁴⁹ ועתה אם ישׁכם עשׂים חסד ואמת את אדני הגידו לי ואם לא הגידו לי ואפנה על ימין או על שׂמאל׃⁵⁰ ויען לבן ובתואל ויאמרו מיהוה יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע או טוב׃⁵¹ הנה רבקה לפניך קח ולך ותהי אשׁה לבן אדניך כאשׁר דבר יהוה׃⁵² ויהי כאשׁר שׁמע עבד אברהם את דבריהם וישׁתחו ארצה ליהוה׃⁵³ ויוצא העבד כלי כסף וכלי זהב ובגדים ויתן לרבקה ומגדנת נתן לאחיה ולאמה׃⁵⁴ ויאכלו וישׁתו הוא והאנשׁים אשׁר עמו וילינו ויקומו בבקר ויאמר שׁלחני לאדני׃⁵⁵ ויאמר אחיה ואמה תשׁב הנער אתנו ימים או עשׂור אחר תלך׃⁵⁶ ויאמר אלהם אל תאחרו אתי ויהוה הצליח דרכי שׁלחוני ואלכה לאדני׃⁵⁷ ויאמרו נקרא לנער ונשׁאלה את פיה׃⁵⁸ ויקראו לרבקה ויאמרו אליה התלכי עם האישׁ הזה ותאמר אלך׃⁵⁹ וישׁלחו את רבקה אחתם ואת מנקתה ואת עבד אברהם ואת אנשׁיו׃⁶⁰ ויברכו את רבקה ויאמרו לה אחתנו את היי לאלפי רבבה ויירשׁ זרעך את שׁער שׂנאיו׃⁶¹ ותקם רבקה ונערתיה ותרכבנה על הגמלים ותלכנה אחרי האישׁ ויקח העבד את רבקה וילך׃⁶² ויצחק בא מבוא באר לחי ראי והוא יושׁב בארץ הנגב׃⁶³ ויצא יצחק לשׂוח בשׂדה לפנות ערב וישׂא עיניו וירא והנה גמלים באים׃⁶⁴ ותשׂא רבקה את עיניה ותרא את יצחק ותפל מעל הגמל׃⁶⁵ ותאמר אל העבד מי האישׁ הלזה ההלך בשׂדה לקראתנו ויאמר העבד הוא אדני ותקח הצעיף ותתכס׃⁶⁶ ויספר העבד ליצחק את כל הדברים אשׁר עשׂה׃⁶⁷ ויבאה יצחק האהלה שׂרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאשׁה ויאהבה וינחם יצחק אחרי אמו׃

⁵ אגר בקיץ בן משׂכיל נרדם בקציר בן מבישׁ׃

²⁹ עוכר ביתו ינחל רוח ועבד אויל לחכם לב׃

³⁵ רצון מלך לעבד משׂכיל ועברתו תהיה מבישׁ׃

²⁶ משׁדד אב יבריח אם בן מבישׁ ומחפיר׃

¹⁵ שׁבט ותוכחת יתן חכמה ונער משׁלח מבישׁ אמו׃

¹³ טוב ילד מסכן וחכם ממלך זקן וכסיל אשׁר לא ידע להזהר עוד׃

¹⁷ וידעתי אלהי כי אתה בחן לבב ומישׁרים תרצה אני בישׁר לבבי התנדבתי כל אלה ועתה עמך הנמצאו פה ראיתי בשׂמחה להתנדב׃

² בחנני יהוה ונסני צרופה כליותי ולבי׃

¹⁰ כי בחנתנו אלהים צרפתנו כצרף כסף׃

²¹ מצרף לכסף וכור לזהב ואישׁ לפי מהללו׃

¹⁰ הנה צרפתיך ולא בכסף בחרתיך בכור עני׃

¹⁰ אני יהוה חקר לב בחן כליות ולתת לאישׁ כדרכו כפרי מעלליו׃

⁹ והבאתי את השׁלשׁית באשׁ וצרפתים כצרף את הכסף ובחנתים כבחן את הזהב הוא יקרא בשׁמי ואני אענה אתו אמרתי עמי הוא והוא יאמר יהוה אלהי׃

² ומי מכלכל את יום בואו ומי העמד בהראותו כי הוא כאשׁ מצרף וכברית מכבסים׃³ { וישׁב מצרף ומטהר כסף וטהר את בני לוי וזקק אתם כזהב וככסף והיו ליהוה מגישׁי מנחה בצדקה׃

⁷ ויאמר שׁאול לעבדיו הנצבים עליו שׁמעו נא בני ימיני גם לכלכם יתן בן ישׁי שׂדות וכרמים לכלכם ישׂים שׂרי אלפים ושׂרי מאות׃⁸ כי קשׁרתם כלכם עלי ואין גלה את אזני בכרת בני עם בן ישׁי ואין חלה מכם עלי וגלה את אזני כי הקים בני את עבדי עלי לארב כיום הזה׃⁹ ויען דאג האדמי והוא נצב על עבדי שׁאול ויאמר ראיתי את בן ישׁי בא נבה אל אחימלך בן אחטוב׃¹⁰ וישׁאל לו ביהוה וצידה נתן לו ואת חרב גלית הפלשׁתי נתן׃¹¹ וישׁלח המלך לקרא את אחימלך בן אחיטוב הכהן ואת כל בית אביו הכהנים אשׁר בנב ויבאו כלם אל המלך׃

⁶ ויקבץ מלך ישׂראל את הנביאים כארבע מאות אישׁ ויאמר אלהם האלך על רמת גלעד למלחמה אם אחדל ויאמרו עלה ויתן אדני ביד המלך׃⁷ ויאמר יהושׁפט האין פה נביא ליהוה עוד ונדרשׁה מאותו׃⁸ ויאמר מלך ישׂראל אל יהושׁפט עוד אישׁ אחד לדרשׁ את יהוה מאתו ואני שׂנאתיו כי לא יתנבא עלי טוב כי אם רע מיכיהו בן ימלה ויאמר יהושׁפט אל יאמר המלך כן׃⁹ ויקרא מלך ישׂראל אל סריס אחד ויאמר מהרה מיכיהו בן ימלה׃¹⁰ ומלך ישׂראל ויהושׁפט מלך יהודה ישׁבים אישׁ על כסאו מלבשׁים בגדים בגרן פתח שׁער שׁמרון וכל הנביאים מתנבאים לפניהם׃¹¹ ויעשׂ לו צדקיה בן כנענה קרני ברזל ויאמר כה אמר יהוה באלה תנגח את ארם עד כלתם׃¹² וכל הנבאים נבאים כן לאמר עלה רמת גלעד והצלח ונתן יהוה ביד המלך׃¹³ והמלאך אשׁר הלך לקרא מיכיהו דבר אליו לאמר הנה נא דברי הנביאים פה אחד טוב אל המלך יהי נא דבריך כדבר אחד מהם ודברת טוב׃¹⁴ ויאמר מיכיהו חי יהוה כי את אשׁר יאמר יהוה אלי אתו אדבר׃¹⁵ ויבוא אל המלך ויאמר המלך אליו מיכיהו הנלך אל רמת גלעד למלחמה אם נחדל ויאמר אליו עלה והצלח ונתן יהוה ביד המלך׃¹⁶ ויאמר אליו המלך עד כמה פעמים אני משׁבעך אשׁר לא תדבר אלי רק אמת בשׁם יהוה׃¹⁷ ויאמר ראיתי את כל ישׂראל נפצים אל ההרים כצאן אשׁר אין להם רעה ויאמר יהוה לא אדנים לאלה ישׁובו אישׁ לביתו בשׁלום׃¹⁸ ויאמר מלך ישׂראל אל יהושׁפט הלוא אמרתי אליך לוא יתנבא עלי טוב כי אם רע׃¹⁹ ויאמר לכן שׁמע דבר יהוה ראיתי את יהוה ישׁב על כסאו וכל צבא השׁמים עמד עליו מימינו ומשׂמאלו׃²⁰ ויאמר יהוה מי יפתה את אחאב ויעל ויפל ברמת גלעד ויאמר זה בכה וזה אמר בכה׃²¹ ויצא הרוח ויעמד לפני יהוה ויאמר אני אפתנו ויאמר יהוה אליו במה׃²² ויאמר אצא והייתי רוח שׁקר בפי כל נביאיו ויאמר תפתה וגם תוכל צא ועשׂה כן׃²³ ועתה הנה נתן יהוה רוח שׁקר בפי כל נביאיך אלה ויהוה דבר עליך רעה׃²⁴ ויגשׁ צדקיהו בן כנענה ויכה את מיכיהו על הלחי ויאמר אי זה עבר רוח יהוה מאתי לדבר אותך׃²⁵ ויאמר מיכיהו הנך ראה ביום ההוא אשׁר תבא חדר בחדר להחבה׃²⁶ ויאמר מלך ישׂראל קח את מיכיהו והשׁיבהו אל אמן שׂר העיר ואל יואשׁ בן המלך׃²⁷ ואמרת כה אמר המלך שׂימו את זה בית הכלא והאכילהו לחם לחץ ומים לחץ עד באי בשׁלום׃²⁸ ויאמר מיכיהו אם שׁוב תשׁוב בשׁלום לא דבר יהוה בי ויאמר שׁמעו עמים כלם׃

⁴ עזבי תורה יהללו רשׁע ושׁמרי תורה יתגרו׃

¹⁰ אשׁר אמרו לראים לא תראו ולחזים לא תחזו לנו נכחות דברו לנו חלקות חזו מהתלות׃

³¹ הנביאים נבאו בשׁקר והכהנים ירדו על ידיהם ועמי אהבו כן ומה תעשׂו לאחריתה׃

²⁹ אם אשׂמח בפיד משׂנאי והתעררתי כי מצאו רע׃

⁹ (69:10) כי קנאת ביתך אכלתני וחרפות חורפיך נפלו עלי׃

²¹ בז לרעהו חוטא ומחונן עניים אשׁריו׃

³¹ עשׁק דל חרף עשׂהו ומכבדו חנן אביון׃

⁵ תועבת יהוה כל גבה לב יד ליד לא ינקה׃

¹⁷ בנפל אויביך אל תשׂמח ובכשׁלו אל יגל לבך׃¹⁸ פן יראה יהוה ורע בעיניו והשׁיב מעליו אפו׃

¹⁶ ואני לא אצתי מרעה אחריך ויום אנושׁ לא התאויתי אתה ידעת מוצא שׂפתי נכח פניך היה׃

¹¹ ביום עמדך מנגד ביום שׁבות זרים חילו ונכרים באו שׁערו ועל ירושׁלם ידו גורל גם אתה כאחד מהם׃¹² ואל תרא ביום אחיך ביום נכרו ואל תשׂמח לבני יהודה ביום אבדם ואל תגדל פיך ביום צרה׃¹³ אל תבוא בשׁער עמי ביום אידם אל תרא גם אתה ברעתו ביום אידו ואל תשׁלחנה בחילו ביום אידו׃

¹⁶ כי כאשׁר שׁתיתם על הר קדשׁי ישׁתו כל הגוים תמיד ושׁתו ולעו והיו כלוא היו׃

²³ וירא יוסף לאפרים בני שׁלשׁים גם בני מכיר בן מנשׁה ילדו על ברכי יוסף׃

¹⁴ ויאמר אלהים אל משׁה אהיה אשׁר אהיה ויאמר כה תאמר לבני ישׂראל אהיה שׁלחני אליכם׃¹⁵ ויאמר עוד אלהים אל משׁה כה תאמר אל בני ישׂראל יהוה אלהי אבתיכם אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב שׁלחני אליכם זה שׁמי לעלם וזה זכרי לדר דר׃

¹² אך בימיך לא אעשׂנה למען דוד אביך מיד בנך אקרענה׃

⁴ כי למען דוד נתן יהוה אלהיו לו ניר בירושׁלם להקים את בנו אחריו ולהעמיד את ירושׁלם׃

¹⁶ ויחי איוב אחרי זאת מאה וארבעים שׁנה וירא את בניו ואת בני בניו ארבעה דרות׃¹⁷ וימת איוב זקן ושׂבע ימים׃

³ הנה נחלת יהוה בנים שׂכר פרי הבטן׃⁴ כחצים ביד גבור כן בני הנעורים׃⁵ אשׁרי הגבר אשׁר מלא את אשׁפתו מהם לא יבשׁו כי ידברו את אויבים בשׁער׃

³ אשׁתך כגפן פריה בירכתי ביתך בניך כשׁתלי זיתים סביב לשׁלחנך׃⁴ הנה כי כן יברך גבר ירא יהוה׃⁵ יברכך יהוה מציון וראה בטוב ירושׁלם כל ימי חייך׃⁶ וראה בנים לבניך שׁלום על ישׂראל׃

²² טוב ינחיל בני בנים וצפון לצדיק חיל חוטא׃

³¹ עטרת תפארת שׂיבה בדרך צדקה תמצא׃

³ אמר אלהי ישׂראל לי דבר צור ישׂראל מושׁל באדם צדיק מושׁל יראת אלהים׃

¹² אף אמנם אל לא ירשׁיע ושׁדי לא יעות משׁפט׃

¹⁶ ולרשׁע אמר אלהים מה לך לספר חקי ותשׂא בריתי עלי פיך׃¹⁷ ואתה שׂנאת מוסר ותשׁלך דברי אחריך׃

³ לא אשׁית לנגד עיני דבר בליעל עשׂה סטים שׂנאתי לא ידבק׃⁴ לבב עקשׁ יסור ממני רע לא אדע׃⁵ מלושׁני בסתר רעהו אותו אצמית גבה עינים ורחב לבב אתו לא אוכל׃

¹⁹ שׂפת אמת תכון לעד ועד ארגיעה לשׁון שׁקר׃

¹⁰ קסם על שׂפתי מלך במשׁפט לא ימעל פיו׃¹¹ פלס ומאזני משׁפט ליהוה מעשׂהו כל אבני כיס׃¹² תועבת מלכים עשׂות רשׁע כי בצדקה יכון כסא׃¹³ רצון מלכים שׂפתי צדק ודבר ישׁרים יאהב׃

⁷ דליו שׁקים מפסח ומשׁל בפי כסילים׃

¹² משׁל מקשׁיב על דבר שׁקר כל משׁרתיו רשׁעים׃

⁹ ויאמר עשׂו ישׁ לי רב אחי יהי לך אשׁר׃¹⁰ ויאמר יעקב אל נא אם נא מצאתי חן בעיניך ולקחת מנחתי מידי כי על כן ראיתי פניך כראת פני אלהים ותרצני׃¹¹ קח נא את ברכתי אשׁר הבאת לך כי חנני אלהים וכי ישׁ לי כל ויפצר בו ויקח׃

¹¹ ויאמר אלהם ישׂראל אביהם אם כן אפוא זאת עשׂו קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאישׁ מנחה מעט צרי ומעט דבשׁ נכאת ולט בטנים ושׁקדים׃

⁸ ושׁחד לא תקח כי השׁחד יעור פקחים ויסלף דברי צדיקים׃

¹⁹ לא תטה משׁפט לא תכיר פנים ולא תקח שׁחד כי השׁחד יעור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקם׃

³⁵ ויקח דוד מידה את אשׁר הביאה לו ולה אמר עלי לשׁלום לביתך ראי שׁמעתי בקולך ואשׂא פניך׃

¹ ודוד עבר מעט מהראשׁ והנה ציבא נער מפי בשׁת לקראתו וצמד חמרים חבשׁים ועליהם מאתים לחם ומאה צמוקים ומאה קיץ ונבל יין׃² ויאמר המלך אל ציבא מה אלה לך ויאמר ציבא החמורים לבית המלך לרכב ולהלחם והקיץ לאכול הנערים והיין לשׁתות היעף במדבר׃³ ויאמר המלך ואיה בן אדניך ויאמר ציבא אל המלך הנה יושׁב בירושׁלם כי אמר היום ישׁיבו לי בית ישׂראל את ממלכות אבי׃⁴ ויאמר המלך לצבא הנה לך כל אשׁר למפי בשׁת ויאמר ציבא השׁתחויתי אמצא חן בעיניך אדני המלך׃

¹⁶ (18:17) ישׁלח ממרום יקחני ימשׁני ממים רבים׃

⁶ (19:7) מקצה השׁמים מוצאו ותקופתו על קצותם ואין נסתר מחמתו׃

¹³ (21:14) רומה יהוה בעזך נשׁירה ונזמרה גבורתך׃

⁴ קול יהוה בכח קול יהוה בהדר׃

²³ שׁחד מחיק רשׁע יקח להטות ארחות משׁפט׃

¹⁴ מתן בסתר יכפה אף ושׁחד בחק חמה עזה׃

²³ שׂריך סוררים וחברי גנבים כלו אהב שׁחד ורדף שׁלמנים יתום לא ישׁפטו וריב אלמנה לא יבוא אליהם׃

¹² כי ידעתי רבים פשׁעיכם ועצמים חטאתיכם צררי צדיק לקחי כפר ואביונים בשׁער הטו׃

³ על הרע כפים להיטיב השׂר שׁאל והשׁפט בשׁלום והגדול דבר הות נפשׁו הוא ויעבתוה׃

¹ לדוד משׂכיל אשׁרי נשׂוי פשׁע כסוי חטאה׃

¹² שׂנאה תעורר מדנים ועל כל פשׁעים תכסה אהבה׃

²⁸ אישׁ תהפכות ישׁלח מדון ונרגן מפריד אלוף׃

⁵ יהלמני צדיק חסד ויוכיחני שׁמן ראשׁ אל יני ראשׁי כי עוד ותפלתי ברעותיהם׃

⁸ אל תוכח לץ פן ישׂנאך הוכח לחכם ויאהבך׃⁹ תן לחכם ויחכם עוד הודע לצדיק ויוסף לקח׃

¹ בן חכם מוסר אב ולץ לא שׁמע גערה׃

⁵ אויל ינאץ מוסר אביו ושׁמר תוכחת יערם׃

²⁵ לץ תכה ופתי יערם והוכיח לנבון יבין דעת׃

²² אם תכתושׁ את האויל במכתשׁ בתוך הריפות בעלי לא תסור מעליו אולתו׃

¹⁹ בדברים לא יוסר עבד כי יבין ואין מענה׃

¹² וישׁלח אבשׁלום את אחיתפל הגילני יועץ דוד מעירו מגלה בזבחו את הזבחים ויהי הקשׁר אמץ והעם הולך ורב את אבשׁלום׃

⁵ ובא המלך דוד עד בחורים והנה משׁם אישׁ יוצא ממשׁפחת בית שׁאול ושׁמו שׁמעי בן גרא יצא יצוא ומקלל׃⁶ ויסקל באבנים את דוד ואת כל עבדי המלך דוד וכל העם וכל הגברים מימינו ומשׂמאלו׃⁷ וכה אמר שׁמעי בקללו צא צא אישׁ הדמים ואישׁ הבליעל׃⁸ השׁיב עליך יהוה כל דמי בית שׁאול אשׁר מלכת תחתו ויתן יהוה את המלוכה ביד אבשׁלום בנך והנך ברעתך כי אישׁ דמים אתה׃⁹ ויאמר אבישׁי בן צרויה אל המלך למה יקלל הכלב המת הזה את אדני המלך אעברה נא ואסירה את ראשׁו׃

¹⁵ ויסבו עשׂרה נערים נשׂאי כלי יואב ויכו את אבשׁלום וימיתהו׃

¹⁹ ואחימעץ בן צדוק אמר ארוצה נא ואבשׂרה את המלך כי שׁפטו יהוה מיד איביו׃

¹ ושׁם נקרא אישׁ בליעל ושׁמו שׁבע בן בכרי אישׁ ימיני ויתקע בשׁפר ויאמר אין לנו חלק בדוד ולא נחלה לנו בבן ישׁי אישׁ לאהליו ישׂראל׃

²² ותבוא האשׁה אל כל העם בחכמתה ויכרתו את ראשׁ שׁבע בן בכרי וישׁלכו אל יואב ויתקע בשׁופר ויפצו מעל העיר אישׁ לאהליו ויואב שׁב ירושׁלם אל המלך׃

²⁴ ועתה חי יהוה אשׁר הכינני ויושׁיביני על כסא דוד אבי ואשׁר עשׂה לי בית כאשׁר דבר כי היום יומת אדניהו׃²⁵ וישׁלח המלך שׁלמה ביד בניהו בן יהוידע ויפגע בו וימת׃

³¹ ויאמר לו המלך עשׂה כאשׁר דבר ופגע בו וקברתו והסירת דמי חנם אשׁר שׁפך יואב מעלי ומעל בית אבי׃

⁴⁶ ויצו המלך את בניהו בן יהוידע ויצא ויפגע בו וימת והממלכה נכונה ביד שׁלמה׃

⁸ ויאמר חושׁי אתה ידעת את אביך ואת אנשׁיו כי גברים המה ומרי נפשׁ המה כדב שׁכול בשׂדה ואביך אישׁ מלחמה ולא ילין את העם׃

²⁴ ויפן אחריו ויראם ויקללם בשׁם יהוה ותצאנה שׁתים דבים מן היער ותבקענה מהם ארבעים ושׁני ילדים׃

³ כבד אבן ונטל החול וכעס אויל כבד משׁניהם׃

¹⁵ ארי נהם ודב שׁוקק משׁל רשׁע על עם דל׃

⁸ אפגשׁם כדב שׁכול ואקרע סגור לבם ואכלם שׁם כלביא חית השׂדה תבקעם׃

¹⁷ (24:18) ויאמר אל דוד צדיק אתה ממני כי אתה גמלתני הטובה ואני גמלתיך הרעה׃

² וידבקו פלשׁתים את שׁאול ואת בניו ויכו פלשׁתים את יהונתן ואת אבינדב ואת מלכי שׁוע בני שׁאול׃³ ותכבד המלחמה אל שׁאול וימצאהו המורים אנשׁים בקשׁת ויחל מאד מהמורים׃

¹⁰ ועתה לא תסור חרב מביתך עד עולם עקב כי בזתני ותקח את אשׁת אוריה החתי להיות לך לאשׁה׃

¹ ויהי רעב בימי דוד שׁלשׁ שׁנים שׁנה אחרי שׁנה ויבקשׁ דוד את פני יהוה ויאמר יהוה אל שׁאול ואל בית הדמים על אשׁר המית את הגבענים׃² ויקרא המלך לגבענים ויאמר אליהם והגבענים לא מבני ישׂראל המה כי אם מיתר האמרי ובני ישׂראל נשׁבעו להם ויבקשׁ שׁאול להכתם בקנאתו לבני ישׂראל ויהודה׃³ ויאמר דוד אל הגבענים מה אעשׂה לכם ובמה אכפר וברכו את נחלת יהוה׃⁴ ויאמרו לו הגבענים אין לי כסף וזהב עם שׁאול ועם ביתו ואין לנו אישׁ להמית בישׂראל ויאמר מה אתם אמרים אעשׂה׃⁵ ויאמרו אל המלך האישׁ אשׁר כלנו ואשׁר דמה לנו נשׁמדנו מהתיצב בכל גבל ישׂראל׃⁶ ינתן לנו שׁבעה אנשׁים מבניו והוקענום ליהוה בגבעת שׁאול בחיר יהוה ויאמר המלך אני אתן׃⁷ ויחמל המלך על מפיבשׁת בן יהונתן בן שׁאול על שׁבעת יהוה אשׁר בינתם בין דוד ובין יהונתן בן שׁאול׃⁸ ויקח המלך את שׁני בני רצפה בת איה אשׁר ילדה לשׁאול את ארמני ואת מפבשׁת ואת חמשׁת בני מיכל בת שׁאול אשׁר ילדה לעדריאל בן ברזלי המחלתי׃⁹ ויתנם ביד הגבענים ויקיעם בהר לפני יהוה ויפלו שׁבעתים יחד והם המתו בימי קציר בראשׁנים תחלת קציר שׂערים׃¹⁰ ותקח רצפה בת איה את השׂק ותטהו לה אל הצור מתחלת קציר עד נתך מים עליהם מן השׁמים ולא נתנה עוף השׁמים לנוח עליהם יומם ואת חית השׂדה לילה׃¹¹ ויגד לדוד את אשׁר עשׂתה רצפה בת איה פלגשׁ שׁאול׃¹² וילך דוד ויקח את עצמות שׁאול ואת עצמות יהונתן בנו מאת בעלי יבישׁ גלעד אשׁר גנבו אתם מרחב בית שׁן אשׁר תלום שׁם הפלשׁתים ביום הכות פלשׁתים את שׁאול בגלבע׃¹³ ויעל משׁם את עצמות שׁאול ואת עצמות יהונתן בנו ויאספו את עצמות המוקעים׃¹⁴ ויקברו את עצמות שׁאול ויהונתן בנו בארץ בנימן בצלע בקבר קישׁ אביו ויעשׂו כל אשׁר צוה המלך ויעתר אלהים לארץ אחרי כן׃

¹² ישׁלמוני רעה תחת טובה שׁכול לנפשׁי׃

²⁰ (38:21) ומשׁלמי רעה תחת טובה ישׂטנוני תחת רדופי טוב׃

¹² (55:13) כי לא אויב יחרפני ואשׂא לא משׂנאי עלי הגדיל ואסתר ממנו׃¹³ (55:14) ואתה אנושׁ כערכי אלופי ומידעי׃¹⁴ (55:15) אשׁר יחדו נמתיק סוד בבית אלהים נהלך ברגשׁ׃¹⁵ (55:16) ישׁימות עלימו ירדו שׁאול חיים כי רעות במגורם בקרבם׃

⁴ תחת אהבתי ישׂטנוני ואני תפלה׃⁵ וישׂימו עלי רעה תחת טובה ושׂנאה תחת אהבתי׃⁶ הפקד עליו רשׁע ושׂטן יעמד על ימינו׃⁷ בהשׁפטו יצא רשׁע ותפלתו תהיה לחטאה׃⁸ יהיו ימיו מעטים פקדתו יקח אחר׃⁹ יהיו בניו יתומים ואשׁתו אלמנה׃¹⁰ ונוע ינועו בניו ושׁאלו ודרשׁו מחרבותיהם׃¹¹ ינקשׁ נושׁה לכל אשׁר לו ויבזו זרים יגיעו׃¹² אל יהי לו משׁך חסד ואל יהי חונן ליתומיו׃¹³ יהי אחריתו להכרית בדור אחר ימח שׁמם׃

²⁰ הישׁלם תחת טובה רעה כי כרו שׁוחה לנפשׁי זכר עמדי לפניך לדבר עליהם טובה להשׁיב את חמתך מהם׃²¹ לכן תן את בניהם לרעב והגרם על ידי חרב ותהינה נשׁיהם שׁכלות ואלמנות ואנשׁיהם יהיו הרגי מות בחוריהם מכי חרב במלחמה׃

⁸ ויאמר אברם אל לוט אל נא תהי מריבה ביני ובינך ובין רעי ובין רעיך כי אנשׁים אחים אנחנו׃⁹ הלא כל הארץ לפניך הפרד נא מעלי אם השׂמאל ואימנה ואם הימין ואשׂמאילה׃

¹ ויאמרו אליו אישׁ אפרים מה הדבר הזה עשׂית לנו לבלתי קראות לנו כי הלכת להלחם במדין ויריבון אתו בחזקה׃² ויאמר אליהם מה עשׂיתי עתה ככם הלוא טוב עללות אפרים מבציר אביעזר׃³ בידכם נתן אלהים את שׂרי מדין את ערב ואת זאב ומה יכלתי עשׂות ככם אז רפתה רוחם מעליו בדברו הדבר הזה׃

¹ ויצעק אישׁ אפרים ויעבר צפונה ויאמרו ליפתח מדוע עברת להלחם בבני עמון ולנו לא קראת ללכת עמך ביתך נשׂרף עליך באשׁ׃² ויאמר יפתח אליהם אישׁ ריב הייתי אני ועמי ובני עמון מאד ואזעק אתכם ולא הושׁעתם אותי מידם׃³ ואראה כי אינך מושׁיע ואשׂימה נפשׁי בכפי ואעברה אל בני עמון ויתנם יהוה בידי ולמה עליתם אלי היום הזה להלחם׃⁴ ויקבץ יפתח את כל אנשׁי גלעד וילחם את אפרים ויכו אנשׁי גלעד את אפרים כי אמרו פליטי אפרים אתם גלעד בתוך אפרים בתוך מנשׁה׃⁵ וילכד גלעד את מעברות הירדן לאפרים והיה כי יאמרו פליטי אפרים אעברה ויאמרו לו אנשׁי גלעד האפרתי אתה ויאמר לא׃⁶ ויאמרו לו אמר נא שׁבלת ויאמר סבלת ולא יכין לדבר כן ויאחזו אותו וישׁחטוהו אל מעברות הירדן ויפל בעת ההיא מאפרים ארבעים ושׁנים אלף׃

¹⁴ ויאמר אבנר אל יואב יקומו נא הנערים וישׂחקו לפנינו ויאמר יואב יקמו׃¹⁵ ויקמו ויעברו במספר שׁנים עשׂר לבנימן ולאישׁ בשׁת בן שׁאול ושׁנים עשׂר מעבדי דוד׃¹⁶ ויחזקו אישׁ בראשׁ רעהו וחרבו בצד רעהו ויפלו יחדו ויקרא למקום ההוא חלקת הצרים אשׁר בגבעון׃¹⁷ ותהי המלחמה קשׁה עד מאד ביום ההוא וינגף אבנר ואנשׁי ישׂראל לפני עבדי דוד׃

⁴¹ (19:42) והנה כל אישׁ ישׂראל באים אל המלך ויאמרו אל המלך מדוע גנבוך אחינו אישׁ יהודה ויעברו את המלך ואת ביתו את הירדן וכל אנשׁי דוד עמו׃

¹⁴ וידבר אלהם כעצת הילדים לאמר אכביד את עלכם ואני אסיף עליו אבי יסר אתכם בשׁוטים ואני בעקרבים׃¹⁵ ולא שׁמע המלך אל העם כי היתה נסבה מעם האלהים למען הקים יהוה את דברו אשׁר דבר ביד אחיהו השׁלוני אל ירבעם בן נבט׃¹⁶ וכל ישׂראל כי לא שׁמע המלך להם וישׁיבו העם את המלך לאמר מה לנו חלק בדויד ולא נחלה בבן ישׁי אישׁ לאהליך ישׂראל עתה ראה ביתך דויד וילך כל ישׂראל לאהליו׃

¹⁷ ויכו בהם אביה ועמו מכה רבה ויפלו חללים מישׂראל חמשׁ מאות אלף אישׁ בחור׃

¹⁷ ויועץ אמציהו מלך יהודה וישׁלח אל יואשׁ בן יהואחז בן יהוא מלך ישׂראל לאמר לך נתראה פנים׃¹⁸ וישׁלח יואשׁ מלך ישׂראל אל אמציהו מלך יהודה לאמר החוח אשׁר בלבנון שׁלח אל הארז אשׁר בלבנון לאמר תנה את בתך לבני לאשׁה ותעבר חית השׂדה אשׁר בלבנון ותרמס את החוח׃¹⁹ אמרת הנה הכית את אדום ונשׂאך לבך להכביד עתה שׁבה בביתך למה תתגרה ברעה ונפלת אתה ויהודה עמך׃²⁰ ולא שׁמע אמציהו כי מהאלהים היא למען תתם ביד כי דרשׁו את אלהי אדום׃²¹ ויעל יואשׁ מלך ישׂראל ויתראו פנים הוא ואמציהו מלך יהודה בבית שׁמשׁ אשׁר ליהודה׃²² וינגף יהודה לפני ישׂראל וינסו אישׁ לאהליו׃²³ ואת אמציהו מלך יהודה בן יואשׁ בן יהואחז תפשׂ יואשׁ מלך ישׂראל בבית שׁמשׁ ויביאהו ירושׁלם ויפרץ בחומת ירושׁלם משׁער אפרים עד שׁער הפונה ארבע מאות אמה׃²⁴ וכל הזהב והכסף ואת כל הכלים הנמצאים בבית האלהים עם עבד אדום ואת אצרות בית המלך ואת בני התערבות וישׁב שׁמרון׃

⁶ ויהרג פקח בן רמליהו ביהודה מאה ועשׂרים אלף ביום אחד הכל בני חיל בעזבם את יהוה אלהי אבותם׃

¹⁰ רק בזדון יתן מצה ואת נועצים חכמה׃

²⁹ ארך אפים רב תבונה וקצר רוח מרים אולת׃

¹ מענה רך ישׁיב חמה ודבר עצב יעלה אף׃

³² טוב ארך אפים מגבור ומשׁל ברוחו מלכד עיר׃

¹⁹ אהב פשׁע אהב מצה מגביה פתחו מבקשׁ שׁבר׃

¹¹ שׂכל אדם האריך אפו ותפארתו עבר על פשׁע׃

³ כבוד לאישׁ שׁבת מריב וכל אויל יתגלע׃

⁸ אל תצא לרב מהר פן מה תעשׂה באחריתה בהכלים אתך רעך׃

²¹ פחם לגחלים ועצים לאשׁ ואישׁ מדונים לחרחר ריב׃

²² אישׁ אף יגרה מדון ובעל חמה רב פשׁע׃

⁸ טוב אחרית דבר מראשׁיתו טוב ארך רוח מגבה רוח׃⁹ אל תבהל ברוחך לכעוס כי כעס בחיק כסילים ינוח׃

⁷ מדבר שׁקר תרחק ונקי וצדיק אל תהרג כי לא אצדיק רשׁע׃

¹³ ויבאו שׁני האנשׁים בני בליעל וישׁבו נגדו ויעדהו אנשׁי הבליעל את נבות נגד העם לאמר ברך נבות אלהים ומלך ויצאהו מחוץ לעיר ויסקלהו באבנים וימת׃

¹⁶ שׁשׁ הנה שׂנא יהוה ושׁבע תועבות נפשׁו׃

¹ מאזני מרמה תועבת יהוה ואבן שׁלמה רצונו׃

⁸ זבח רשׁעים תועבת יהוה ותפלת ישׁרים רצונו׃

⁵ שׂאת פני רשׁע לא טוב להטות צדיק במשׁפט׃

²³ גם אלה לחכמים הכר פנים במשׁפט בל טוב׃²⁴ אמר לרשׁע צדיק אתה יקבהו עמים יזעמוהו לאמים׃

²³ מצדיקי רשׁע עקב שׁחד וצדקת צדיקים יסירו ממנו׃

⁸ כי לא מחשׁבותי מחשׁבותיכם ולא דרכיכם דרכי נאם יהוה׃⁹ כי גבהו שׁמים מארץ כן גבהו דרכי מדרכיכם ומחשׁבתי ממחשׁבתיכם׃

²⁷ שׂריה בקרבה כזאבים טרפי טרף לשׁפך דם לאבד נפשׁות למען בצע בצע׃²⁸ ונביאיה טחו להם תפל חזים שׁוא וקסמים להם כזב אמרים כה אמר אדני יהוה ויהוה לא דבר׃²⁹ עם הארץ עשׁקו עשׁק וגזלו גזל ועני ואביון הונו ואת הגר עשׁקו בלא משׁפט׃

⁷ ההפכים ללענה משׁפט וצדקה לארץ הניחו׃

¹² הירצון בסלע סוסים אם יחרושׁ בבקרים כי הפכתם לראשׁ משׁפט ופרי צדקה ללענה׃

²⁹ מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אתי ולשׁמר את כל מצותי כל הימים למען ייטב להם ולבניהם לעלם׃

¹¹ (81:12) ולא שׁמע עמי לקולי וישׂראל לא אבה׃¹² (81:13) ואשׁלחהו בשׁרירות לבם ילכו במועצותיהם׃¹³ (81:14) לו עמי שׁמע לי ישׂראל בדרכי יהלכו׃

²² עד מתי פתים תאהבו פתי ולצים לצון חמדו להם וכסילים ישׂנאו דעת׃²³ תשׁובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם׃

⁴ אליכם אישׁים אקרא וקולי אל בני אדם׃⁵ הבינו פתאים ערמה וכסילים הבינו לב׃

⁴ מי פתי יסר הנה חסר לב אמרה׃⁵ לכו לחמו בלחמי ושׁתו ביין מסכתי׃⁶ עזבו פתאים וחיו ואשׁרו בדרך בינה׃

⁶ בקשׁ לץ חכמה ואין ודעת לנבון נקל׃

¹⁵ לב נבון יקנה דעת ואזן חכמים תבקשׁ דעת׃

²⁵ תאות עצל תמיתנו כי מאנו ידיו לעשׂות׃²⁶ כל היום התאוה תאוה וצדיק יתן ולא יחשׂך׃

²³ אמת קנה ואל תמכר חכמה ומוסר ובינה׃

¹ הוי כל צמא לכו למים ואשׁר אין לו כסף לכו שׁברו ואכלו ולכו שׁברו בלוא כסף ובלוא מחיר יין וחלב׃² למה תשׁקלו כסף בלוא לחם ויגיעכם בלוא לשׂבעה שׁמעו שׁמוע אלי ואכלו טוב ותתענג בדשׁן נפשׁכם׃³ הטו אזנכם ולכו אלי שׁמעו ותחי נפשׁכם ואכרתה לכם ברית עולם חסדי דוד הנאמנים׃

¹¹ זנות ויין ותירושׁ יקח לב׃

¹⁶ ותאמר רות אל תפגעי בי לעזבך לשׁוב מאחריך כי אל אשׁר תלכי אלך ובאשׁר תליני אלין עמך עמי ואלהיך אלהי׃

³ ויכרת יהונתן ודוד ברית באהבתו אתו כנפשׁו׃

² ויגד יהונתן לדוד לאמר מבקשׁ שׁאול אבי להמיתך ועתה השׁמר נא בבקר וישׁבת בסתר ונחבאת׃

¹⁷ ויוסף יהונתן להשׁביע את דוד באהבתו אתו כי אהבת נפשׁו אהבו׃

¹⁶ ויקם יהונתן בן שׁאול וילך אל דוד חרשׁה ויחזק את ידו באלהים׃

²⁶ צר לי עליך אחי יהונתן נעמת לי מאד נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשׁים׃

¹ ויאמר דוד הכי ישׁ עוד אשׁר נותר לבית שׁאול ואעשׂה עמו חסד בעבור יהונתן׃² ולבית שׁאול עבד ושׁמו ציבא ויקראו לו אל דוד ויאמר המלך אליו האתה ציבא ויאמר עבדך׃³ ויאמר המלך האפס עוד אישׁ לבית שׁאול ואעשׂה עמו חסד אלהים ויאמר ציבא אל המלך עוד בן ליהונתן נכה רגלים׃⁴ ויאמר לו המלך איפה הוא ויאמר ציבא אל המלך הנה הוא בית מכיר בן עמיאל בלו דבר׃⁵ וישׁלח המלך דוד ויקחהו מבית מכיר בן עמיאל מלו דבר׃⁶ ויבא מפיבשׁת בן יהונתן בן שׁאול אל דוד ויפל על פניו וישׁתחו ויאמר דוד מפיבשׁת ויאמר הנה עבדך׃⁷ ויאמר לו דוד אל תירא כי עשׂה אעשׂה עמך חסד בעבור יהונתן אביך והשׁבתי לך את כל שׂדה שׁאול אביך ואתה תאכל לחם על שׁלחני תמיד׃⁸ וישׁתחו ויאמר מה עבדך כי פנית אל הכלב המת אשׁר כמוני׃⁹ ויקרא המלך אל ציבא נער שׁאול ויאמר אליו כל אשׁר היה לשׁאול ולכל ביתו נתתי לבן אדניך׃¹⁰ ועבדת לו את האדמה אתה ובניך ועבדיך והבאת והיה לבן אדניך לחם ואכלו ומפיבשׁת בן אדניך יאכל תמיד לחם על שׁלחני ולציבא חמשׁה עשׂר בנים ועשׂרים עבדים׃¹¹ ויאמר ציבא אל המלך ככל אשׁר יצוה אדני המלך את עבדו כן יעשׂה עבדך ומפיבשׁת אכל על שׁלחני כאחד מבני המלך׃¹² ולמפיבשׁת בן קטן ושׁמו מיכא וכל מושׁב בית ציבא עבדים למפיבשׁת׃¹³ ומפיבשׁת ישׁב בירושׁלם כי על שׁלחן המלך תמיד הוא אכל והוא פסח שׁתי רגליו׃

¹⁴ כי אם החרשׁ תחרישׁי בעת הזאת רוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת ובית אביך תאבדו ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות׃

²⁴ אישׁ רעים להתרעע וישׁ אהב דבק מאח׃

⁷ כל אחי רשׁ שׂנאהו אף כי מרעהו רחקו ממנו מרדף אמרים לא המה׃

¹ בני אם ערבת לרעך תקעת לזר כפיך׃² נוקשׁת באמרי פיך נלכדת באמרי פיך׃³ עשׂה זאת אפוא בני והנצל כי באת בכף רעך לך התרפס ורהב רעיך׃⁴ אל תתן שׁנה לעיניך ותנומה לעפעפיך׃⁵ הנצל כצבי מיד וכצפור מיד יקושׁ׃

¹⁵ רע ירוע כי ערב זר ושׂנא תקעים בוטח׃

¹⁶ לקח בגדו כי ערב זר ובעד נכרים חבלהו׃

¹⁶ עשׁק דל להרבות לו נתן לעשׁיר אך למחסור׃

²⁶ אל תהי בתקעי כף בערבים משׁאות׃²⁷ אם אין לך לשׁלם למה יקח משׁכבך מתחתיך׃

³⁶ ותבא אביגיל אל נבל והנה לו משׁתה בביתו כמשׁתה המלך ולב נבל טוב עליו והוא שׁכר עד מאד ולא הגידה לו דבר קטן וגדול עד אור הבקר׃³⁷ ויהי בבקר בצאת היין מנבל ותגד לו אשׁתו את הדברים האלה וימת לבו בקרבו והוא היה לאבן׃³⁸ ויהי כעשׂרת הימים ויגף יהוה את נבל וימת׃

¹ ויהי מאחרי כן ויעשׂ לו אבשׁלום מרכבה וססים וחמשׁים אישׁ רצים לפניו׃

⁵ ואדניה בן חגית מתנשׂא לאמר אני אמלך ויעשׂ לו רכב ופרשׁים וחמשׁים אישׁ רצים לפניו׃

¹⁸ לפני שׁבר גאון ולפני כשׁלון גבה רוח׃

¹⁴ פוטר מים ראשׁית מדון ולפני התגלע הריב נטושׁ׃

¹² לפני שׁבר יגבה לב אישׁ ולפני כבוד ענוה׃

²⁷ הכן בחוץ מלאכתך ועתדה בשׂדה לך אחר ובנית ביתך׃

⁹ אישׁ חכם נשׁפט את אישׁ אויל ורגז ושׂחק ואין נחת׃

²² אישׁ אף יגרה מדון ובעל חמה רב פשׁע׃²³ גאות אדם תשׁפילנו ושׁפל רוח יתמך כבוד׃

¹³ הוי בנה ביתו בלא צדק ועליותיו בלא משׁפט ברעהו יעבד חנם ופעלו לא יתן׃¹⁴ האמר אבנה לי בית מדות ועליות מרוחים וקרע לו חלוני וספון בארז ומשׁוח בשׁשׁר׃¹⁵ התמלך כי אתה מתחרה בארז אביך הלוא אכל ושׁתה ועשׂה משׁפט וצדקה אז טוב׃

²⁰ (4:17) אילנא די חזית די רבה ותקף ורומה ימטא לשׁמיא וחזותה לכל ארעא׃²¹ (4:18) ועפיה שׁפיר ואנבה שׂגיא ומזון לכלא בה תחתוהי תדור חיות ברא ובענפוהי ישׁכנן צפרי שׁמיא׃

²⁶ (18:27) עם נבר תתברר ועם עקשׁ תתפתל׃

³² כי תועבת יהוה נלוז ואת ישׁרים סודו׃

¹² אדם בליעל אישׁ און הולך עקשׁות פה׃¹³ קרץ בעינו מלל ברגלו מרה באצבעתיו׃¹⁴ תהפכות בלבו חרשׁ רע בכל עת מדנים ישׁלח׃¹⁵ על כן פתאם יבוא אידו פתע ישׁבר ואין מרפא׃

¹³ יראת יהוה שׂנאת רע גאה וגאון ודרך רע ופי תהפכות שׂנאתי׃

¹⁰ קרץ עין יתן עצבת ואויל שׂפתים ילבט׃

¹⁴ חכמים יצפנו דעת ופי אויל מחתה קרבה׃

³¹ פי צדיק ינוב חכמה ולשׁון תהפכות תכרת׃

⁶ שׂפתי כסיל יבאו בריב ופיו למהלמות יקרא׃⁷ פי כסיל מחתה לו ושׂפתיו מוקשׁ נפשׁו׃

¹² דברי פי חכם חן ושׂפתות כסיל תבלענו׃

³⁴ ויהי עשׂו בן ארבעים שׁנה ויקח אשׁה את יהודית בת בארי החתי ואת בשׂמת בת אילן החתי׃

³² והבטת צר מעון בכל אשׁר ייטיב את ישׂראל ולא יהיה זקן בביתך כל הימים׃³³ ואישׁ לא אכרית לך מעם מזבחי לכלות את עיניך ולאדיב את נפשׁך וכל מרבית ביתך ימותו אנשׁים׃³⁴ וזה לך האות אשׁר יבא אל שׁני בניך אל חפני ופינחס ביום אחד ימותו שׁניהם׃³⁵ והקימתי לי כהן נאמן כאשׁר בלבבי ובנפשׁי יעשׂה ובניתי לו בית נאמן והתהלך לפני משׁיחי כל הימים׃

³ ולא הלכו בניו בדרכו ויטו אחרי הבצע ויקחו שׁחד ויטו משׁפט׃

³³ (19:1) וירגז המלך ויעל על עלית השׁער ויבך וכה אמר בלכתו בני אבשׁלום בני בני אבשׁלום מי יתן מותי אני תחתיך אבשׁלום בני בני׃

¹ משׁלי שׁלמה בן חכם ישׂמח אב ובן כסיל תוגת אמו׃

²⁰ בן חכם ישׂמח אב וכסיל אדם בוזה אמו׃

²⁵ כעס לאביו בן כסיל וממר ליולדתו׃

¹³ הות לאביו בן כסיל ודלף טרד מדיני אשׁה׃

¹⁵ בני אם חכם לבך ישׂמח לבי גם אני׃¹⁶ ותעלזנה כליותי בדבר שׂפתיך מישׁרים׃

¹⁵ (22:16) יבשׁ כחרשׂ כחי ולשׁוני מדבק מלקוחי ולעפר מות תשׁפתני׃

³ כי החרשׁתי בלו עצמי בשׁאגתי כל היום׃⁴ כי יומם ולילה תכבד עלי ידך נהפך לשׁדי בחרבני קיץ סלה׃

³ (102:4) כי כלו בעשׁן ימי ועצמותי כמו קד נחרו׃⁴ (102:5) הוכה כעשׂב ויבשׁ לבי כי שׁכחתי מאכל לחמי׃⁵ (102:6) מקול אנחתי דבקה עצמי לבשׂרי׃

²⁵ דאגה בלב אישׁ ישׁחנה ודבר טוב ישׂמחנה׃

¹³ לב שׂמח ייטב פנים ובעצבת לב רוח נכאה׃

¹⁴ רוח אישׁ יכלכל מחלהו ורוח נכאה מי ישׂאנה׃

⁷ לך אכל בשׂמחה לחמך ושׁתה בלב טוב יינך כי כבר רצה האלהים את מעשׂיך׃⁸ בכל עת יהיו בגדיך לבנים ושׁמן על ראשׁך אל יחסר׃⁹ ראה חיים עם אשׁה אשׁר אהבת כל ימי חיי הבלך אשׁר נתן לך תחת השׁמשׁ כל ימי הבלך כי הוא חלקך בחיים ובעמלך אשׁר אתה עמל תחת השׁמשׁ׃

³ הנני ענו בי נגד יהוה ונגד משׁיחו את שׁור מי לקחתי וחמור מי לקחתי ואת מי עשׁקתי את מי רצותי ומיד מי לקחתי כפר ואעלים עיני בו ואשׁיב׃

⁸ אבן חן השׁחד בעיני בעליו אל כל אשׁר יפנה ישׂכיל׃

¹⁶ מתן אדם ירחיב לו ולפני גדלים ינחנו׃

¹² שׁחד לקחו בך למען שׁפך דם נשׁך ותרבית לקחת ותבצעי רעיך בעשׁק ואתי שׁכחת נאם אדני יהוה׃

¹¹ ראשׁיה בשׁחד ישׁפטו וכהניה במחיר יורו ונביאיה בכסף יקסמו ועל יהוה ישׁענו לאמר הלוא יהוה בקרבנו לא תבוא עלינו רעה׃

³⁷ העבר עיני מראות שׁוא בדרכך חיני׃

¹⁴ לב נבון יבקשׁ דעת ופני כסילים ירעה אולת׃

⁵ התעוף עיניך בו ואיננו כי עשׂה יעשׂה לו כנפים כנשׁר ועיף השׁמים׃

¹⁴ החכם עיניו בראשׁו והכסיל בחשׁך הולך וידעתי גם אני שׁמקרה אחד יקרה את כלם׃

⁹ טוב מראה עינים מהלך נפשׁ גם זה הבל ורעות רוח׃

¹ מי כהחכם ומי יודע פשׁר דבר חכמת אדם תאיר פניו ועז פניו ישׁנא׃

¹ ויהי אחרי כן ולאבשׁלום בן דוד אחות יפה ושׁמה תמר ויאהבה אמנון בן דוד׃² ויצר לאמנון להתחלות בעבור תמר אחתו כי בתולה היא ויפלא בעיני אמנון לעשׂות לה מאומה׃³ ולאמנון רע ושׁמו יונדב בן שׁמעה אחי דוד ויונדב אישׁ חכם מאד׃⁴ ויאמר לו מדוע אתה ככה דל בן המלך בבקר בבקר הלוא תגיד לי ויאמר לו אמנון את תמר אחות אבשׁלם אחי אני אהב׃⁵ ויאמר לו יהונדב שׁכב על משׁכבך והתחל ובא אביך לראותך ואמרת אליו תבא נא תמר אחותי ותברני לחם ועשׂתה לעיני את הבריה למען אשׁר אראה ואכלתי מידה׃⁶ וישׁכב אמנון ויתחל ויבא המלך לראתו ויאמר אמנון אל המלך תבוא נא תמר אחתי ותלבב לעיני שׁתי לבבות ואברה מידה׃⁷ וישׁלח דוד אל תמר הביתה לאמר לכי נא בית אמנון אחיך ועשׂי לו הבריה׃⁸ ותלך תמר בית אמנון אחיה והוא שׁכב ותקח את הבצק ותלושׁ ותלבב לעיניו ותבשׁל את הלבבות׃⁹ ותקח את המשׂרת ותצק לפניו וימאן לאכול ויאמר אמנון הוציאו כל אישׁ מעלי ויצאו כל אישׁ מעליו׃¹⁰ ויאמר אמנון אל תמר הביאי הבריה החדר ואברה מידך ותקח תמר את הלבבות אשׁר עשׂתה ותבא לאמנון אחיה החדרה׃¹¹ ותגשׁ אליו לאכל ויחזק בה ויאמר לה בואי שׁכבי עמי אחותי׃¹² ותאמר לו אל אחי אל תענני כי לא יעשׂה כן בישׂראל אל תעשׂה את הנבלה הזאת׃¹³ ואני אנה אוליך את חרפתי ואתה תהיה כאחד הנבלים בישׂראל ועתה דבר נא אל המלך כי לא ימנעני ממך׃¹⁴ ולא אבה לשׁמע בקולה ויחזק ממנה ויענה וישׁכב אתה׃¹⁵ וישׂנאה אמנון שׂנאה גדולה מאד כי גדולה השׂנאה אשׁר שׂנאה מאהבה אשׁר אהבה ויאמר לה אמנון קומי לכי׃¹⁶ ותאמר לו אל אודת הרעה הגדולה הזאת מאחרת אשׁר עשׂית עמי לשׁלחני ולא אבה לשׁמע׃¹⁷ ויקרא את נערו משׁרתו ויאמר שׁלחו נא את זאת מעלי החוצה ונעל הדלת אחריה׃¹⁸ ועליה כתנת פסים כי כן תלבשׁן בנות המלך הבתולת מעילים ויצא אותה משׁרתו החוץ ונעל הדלת אחריה׃¹⁹ ותקח תמר אפר על ראשׁה וכתנת הפסים אשׁר עליה קרעה ותשׂם ידה על ראשׁה ותלך הלוך וזעקה׃²⁰ ויאמר אליה אבשׁלום אחיה האמינון אחיך היה עמך ועתה אחותי החרישׁי אחיך הוא אל תשׁיתי את לבך לדבר הזה ותשׁב תמר ושׁממה בית אבשׁלום אחיה׃²¹ והמלך דוד שׁמע את כל הדברים האלה ויחר לו מאד׃²² ולא דבר אבשׁלום עם אמנון למרע ועד טוב כי שׂנא אבשׁלום את אמנון על דבר אשׁר ענה את תמר אחתו׃

¹⁸ ושׂנאתי אני את כל עמלי שׁאני עמל תחת השׁמשׁ שׁאניחנו לאדם שׁיהיה אחרי׃¹⁹ ומי יודע החכם יהיה או סכל וישׁלט בכל עמלי שׁעמלתי ושׁחכמתי תחת השׁמשׁ גם זה הבל׃

²⁵ חללה לך מעשׂת כדבר הזה להמית צדיק עם רשׁע והיה כצדיק כרשׁע חללה לך השׁפט כל הארץ לא יעשׂה משׁפט׃

²³ ויואב וכל הצבא אשׁר אתו באו ויגדו ליואב לאמר בא אבנר בן נר אל המלך וישׁלחהו וילך בשׁלום׃²⁴ ויבא יואב אל המלך ויאמר מה עשׂיתה הנה בא אבנר אליך למה זה שׁלחתו וילך הלוך׃²⁵ ידעת את אבנר בן נר כי לפתתך בא ולדעת את מוצאך ואת מבואך ולדעת את כל אשׁר אתה עשׂה׃

³⁹ ואנכי היום רך ומשׁוח מלך והאנשׁים האלה בני צרויה קשׁים ממני ישׁלם יהוה לעשׂה הרעה כרעתו׃

⁷ וכה אמר שׁמעי בקללו צא צא אישׁ הדמים ואישׁ הבליעל׃⁸ השׁיב עליך יהוה כל דמי בית שׁאול אשׁר מלכת תחתו ויתן יהוה את המלוכה ביד אבשׁלום בנך והנך ברעתך כי אישׁ דמים אתה׃

⁷ (19:8) ועתה קום צא ודבר על לב עבדיך כי ביהוה נשׁבעתי כי אינך יוצא אם ילין אישׁ אתך הלילה ורעה לך זאת מכל הרעה אשׁר באה עליך מנעריך עד עתה׃

¹⁸ האמר למלך בליעל רשׁע אל נדיבים׃¹⁹ אשׁר לא נשׂא פני שׂרים ולא נכר שׁוע לפני דל כי מעשׂה ידיו כלם׃

¹⁵ מצדיק רשׁע ומרשׁיע צדיק תועבת יהוה גם שׁניהם׃

¹ (4:14) עתה תתגדדי בת גדוד מצור שׂם עלינו בשׁבט יכו על הלחי את שׁפט ישׂראל׃

¹⁹ ברב דברים לא יחדל פשׁע וחשׂך שׂפתיו משׂכיל׃

²⁸ לב צדיק יהגה לענות ופי רשׁעים יביע רעות׃

¹⁷ דברי חכמים בנחת נשׁמעים מזעקת מושׁל בכסילים׃

⁵ מי יתן החרשׁ תחרישׁון ותהי לכם לחכמה׃

² לשׁון חכמים תיטיב דעת ופי כסילים יביע אולת׃

³ (5:2) כי בא החלום ברב ענין וקול כסיל ברב דברים׃

³ וגם בדרך כשׁהסכל הלך לבו חסר ואמר לכל סכל הוא׃

¹⁴ והסכל ירבה דברים לא ידע האדם מה שׁיהיה ואשׁר יהיה מאחריו מי יגיד׃