HOT(i)
1 (21:2) ויבא דוד נבה אל אחימלך הכהן ויחרד אחימלך לקראת דוד ויאמר לו מדוע אתה לבדך ואישׁ אין אתך׃ 2 (21:3) ויאמר דוד לאחימלך הכהן המלך צוני דבר ויאמר אלי אישׁ אל ידע מאומה את הדבר אשׁר אנכי שׁלחך ואשׁר צויתך ואת הנערים יודעתי אל מקום פלני אלמוני׃ 3 (21:4) ועתה מה ישׁ תחת ידך חמשׁה לחם תנה בידי או הנמצא׃ 4 (21:5) ויען הכהן את דוד ויאמר אין לחם חל אל תחת ידי כי אם לחם קדשׁ ישׁ אם נשׁמרו הנערים אך מאשׁה׃ 5 (21:6) ויען דוד את הכהן ויאמר לו כי אם אשׁה עצרה לנו כתמול שׁלשׁם בצאתי ויהיו כלי הנערים קדשׁ והוא דרך חל ואף כי היום יקדשׁ בכלי׃ 6 (21:7) ויתן לו הכהן קדשׁ כי לא היה שׁם לחם כי אם לחם הפנים המוסרים מלפני יהוה לשׂום לחם חם ביום הלקחו׃ 7 (21:8) ושׁם אישׁ מעבדי שׁאול ביום ההוא נעצר לפני יהוה ושׁמו דאג האדמי אביר הרעים אשׁר לשׁאול׃ 8 (21:9) ויאמר דוד לאחימלך ואין ישׁ פה תחת ידך חנית או חרב כי גם חרבי וגם כלי לא לקחתי בידי כי היה דבר המלך נחוץ׃ 9 (21:10) ויאמר הכהן חרב גלית הפלשׁתי אשׁר הכית בעמק האלה הנה היא לוטה בשׂמלה אחרי האפוד אם אתה תקח לך קח כי אין אחרת זולתה בזה ויאמר דוד אין כמוה תננה׃ 10 (21:11) ויקם דוד ויברח ביום ההוא מפני שׁאול ויבא אל אכישׁ מלך גת׃ 11 (21:12) ויאמרו עבדי אכישׁ אליו הלוא זה דוד מלך הארץ הלוא לזה יענו במחלות לאמר הכה שׁאול באלפו ודוד ברבבתו׃ 12 (21:13) וישׂם דוד את הדברים האלה בלבבו וירא מאד מפני אכישׁ מלך גת׃ 13 (21:14) וישׁנו את טעמו בעיניהם ויתהלל בידם ויתו על דלתות השׁער ויורד רירו אל זקנו׃ 14 (21:15) ויאמר אכישׁ אל עבדיו הנה תראו אישׁ משׁתגע למה תביאו אתו אלי׃ 15 (21:16) חסר משׁגעים אני כי הבאתם את זה להשׁתגע עלי הזה יבוא אל ביתי׃