1 Samuel 14:6-52 ויאמר יהונתן אל הנער נשׂא כליו לכה ונעברה אל מצב הערלים האלה אולי יעשׂה יהוה לנו כי אין ליהוה מעצור להושׁיע ברב או במעט׃

HOT⁽ⁱ⁾ ⁶ ויאמר יהונתן אל הנער נשׂא כליו לכה ונעברה אל מצב הערלים האלה אולי יעשׂה יהוה לנו כי אין ליהוה מעצור להושׁיע ברב או במעט׃ ⁷ ויאמר לו נשׂא כליו עשׂה כל אשׁר בלבבך נטה לך הנני עמך כלבבך׃ ⁸ ויאמר יהונתן הנה אנחנו עברים אל האנשׁים ונגלינו אליהם׃ ⁹ אם כה יאמרו אלינו דמו עד הגיענו אליכם ועמדנו תחתינו ולא נעלה אליהם׃ ¹⁰ ואם כה יאמרו עלו עלינו ועלינו כי נתנם יהוה בידנו וזה לנו האות׃ ¹¹ ויגלו שׁניהם אל מצב פלשׁתים ויאמרו פלשׁתים הנה עברים יצאים מן החרים אשׁר התחבאו שׁם׃ ¹² ויענו אנשׁי המצבה את יונתן ואת נשׂא כליו ויאמרו עלו אלינו ונודיעה אתכם דבר ויאמר יונתן אל נשׂא כליו עלה אחרי כי נתנם יהוה ביד ישׂראל׃ ¹³ ויעל יונתן על ידיו ועל רגליו ונשׂא כליו אחריו ויפלו לפני יונתן ונשׂא כליו ממותת אחריו׃ ¹⁴ ותהי המכה הראשׁנה אשׁר הכה יונתן ונשׂא כליו כעשׂרים אישׁ כבחצי מענה צמד שׂדה׃ ¹⁵ ותהי חרדה במחנה בשׂדה ובכל העם המצב והמשׁחית חרדו גם המה ותרגז הארץ ותהי לחרדת אלהים׃ ¹⁶ ויראו הצפים לשׁאול בגבעת בנימן והנה ההמון נמוג וילך והלם׃ ¹⁷ ויאמר שׁאול לעם אשׁר אתו פקדו נא וראו מי הלך מעמנו ויפקדו והנה אין יונתן ונשׂא כליו׃ ¹⁸ ויאמר שׁאול לאחיה הגישׁה ארון האלהים כי היה ארון האלהים ביום ההוא ובני ישׂראל׃ ¹⁹ ויהי עד דבר שׁאול אל הכהן וההמון אשׁר במחנה פלשׁתים וילך הלוך ורב ויאמר שׁאול אל הכהן אסף ידך׃ ²⁰ ויזעק שׁאול וכל העם אשׁר אתו ויבאו עד המלחמה והנה היתה חרב אישׁ ברעהו מהומה גדולה מאד׃ ²¹ והעברים היו לפלשׁתים כאתמול שׁלשׁום אשׁר עלו עמם במחנה סביב וגם המה להיות עם ישׂראל אשׁר עם שׁאול ויונתן׃ ²² וכל אישׁ ישׂראל המתחבאים בהר אפרים שׁמעו כי נסו פלשׁתים וידבקו גם המה אחריהם במלחמה׃ ²³ ויושׁע יהוה ביום ההוא את ישׂראל והמלחמה עברה את בית און׃ ²⁴ ואישׁ ישׂראל נגשׂ ביום ההוא ויאל שׁאול את העם לאמר ארור האישׁ אשׁר יאכל לחם עד הערב ונקמתי מאיבי ולא טעם כל העם לחם׃ ²⁵ וכל הארץ באו ביער ויהי דבשׁ על פני השׂדה׃ ²⁶ ויבא העם אל היער והנה הלך דבשׁ ואין משׂיג ידו אל פיו כי ירא העם את השׁבעה׃ ²⁷ ויונתן לא שׁמע בהשׁביע אביו את העם וישׁלח את קצה המטה אשׁר בידו ויטבל אותה ביערת הדבשׁ וישׁב ידו אל פיו ותראנה עיניו׃ ²⁸ ויען אישׁ מהעם ויאמר השׁבע השׁביע אביך את העם לאמר ארור האישׁ אשׁר יאכל לחם היום ויעף העם׃ ²⁹ ויאמר יונתן עכר אבי את הארץ ראו נא כי ארו עיני כי טעמתי מעט דבשׁ הזה׃ ³⁰ אף כי לוא אכל אכל היום העם משׁלל איביו אשׁר מצא כי עתה לא רבתה מכה בפלשׁתים׃ ³¹ ויכו ביום ההוא בפלשׁתים ממכמשׂ אילנה ויעף העם מאד׃ ³² ויעשׂ העם אל שׁלל ויקחו צאן ובקר ובני בקר וישׁחטו ארצה ויאכל העם על הדם׃ ³³ ויגידו לשׁאול לאמר הנה העם חטאים ליהוה לאכל על הדם ויאמר בגדתם גלו אלי היום אבן גדולה׃ ³⁴ ויאמר שׁאול פצו בעם ואמרתם להם הגישׁו אלי אישׁ שׁורו ואישׁ שׂיהו ושׁחטתם בזה ואכלתם ולא תחטאו ליהוה לאכל אל הדם ויגשׁו כל העם אישׁ שׁורו בידו הלילה וישׁחטו שׁם׃ ³⁵ ויבן שׁאול מזבח ליהוה אתו החל לבנות מזבח ליהוה׃ ³⁶ ויאמר שׁאול נרדה אחרי פלשׁתים לילה ונבזה בהם עד אור הבקר ולא נשׁאר בהם אישׁ ויאמרו כל הטוב בעיניך עשׂה ויאמר הכהן נקרבה הלם אל האלהים׃ ³⁷ וישׁאל שׁאול באלהים הארד אחרי פלשׁתים התתנם ביד ישׂראל ולא ענהו ביום ההוא׃ ³⁸ ויאמר שׁאול גשׁו הלם כל פנות העם ודעו וראו במה היתה החטאת הזאת היום׃ ³⁹ כי חי יהוה המושׁיע את ישׂראל כי אם ישׁנו ביונתן בני כי מות ימות ואין ענהו מכל העם׃ ⁴⁰ ויאמר אל כל ישׂראל אתם תהיו לעבר אחד ואני ויונתן בני נהיה לעבר אחד ויאמרו העם אל שׁאול הטוב בעיניך עשׂה׃ ⁴¹ ויאמר שׁאול אל יהוה אלהי ישׂראל הבה תמים וילכד יונתן ושׁאול והעם יצאו׃ ⁴² ויאמר שׁאול הפילו ביני ובין יונתן בני וילכד יונתן׃ ⁴³ ויאמר שׁאול אל יונתן הגידה לי מה עשׂיתה ויגד לו יונתן ויאמר טעם טעמתי בקצה המטה אשׁר בידי מעט דבשׁ הנני אמות׃ ⁴⁴ ויאמר שׁאול כה יעשׂה אלהים וכה יוסף כי מות תמות יונתן׃ ⁴⁵ ויאמר העם אל שׁאול היונתן ימות אשׁר עשׂה הישׁועה הגדולה הזאת בישׂראל חלילה חי יהוה אם יפל משׂערת ראשׁו ארצה כי עם אלהים עשׂה היום הזה ויפדו העם את יונתן ולא מת׃ ⁴⁶ ויעל שׁאול מאחרי פלשׁתים ופלשׁתים הלכו למקומם׃ ⁴⁷ ושׁאול לכד המלוכה על ישׂראל וילחם סביב בכל איביו במואב ובבני עמון ובאדום ובמלכי צובה ובפלשׁתים ובכל אשׁר יפנה ירשׁיע׃ ⁴⁸ ויעשׂ חיל ויך את עמלק ויצל את ישׂראל מיד שׁסהו׃ ⁴⁹ ויהיו בני שׁאול יונתן וישׁוי ומלכי שׁוע ושׁם שׁתי בנתיו שׁם הבכירה מרב ושׁם הקטנה מיכל׃ ⁵⁰ ושׁם אשׁת שׁאול אחינעם בת אחימעץ ושׁם שׂר צבאו אבינר בן נר דוד שׁאול׃ ⁵¹ וקישׁ אבי שׁאול ונר אבי אבנר בן אביאל׃ ⁵² ותהי המלחמה חזקה על פלשׁתים כל ימי שׁאול וראה שׁאול כל אישׁ גבור וכל בן חיל ויאספהו אליו׃