Nehemiah 5

HOT^{(i) 1} ותהי צעקת העם ונשׁיהם גדולה אל אחיהם היהודים׃ ² וישׁ אשׁר אמרים בנינו ובנתינו אנחנו רבים ונקחה דגן ונאכלה ונחיה׃ ³ וישׁ אשׁר אמרים שׂדתינו וכרמינו ובתינו אנחנו ערבים ונקחה דגן ברעב׃ ⁴ וישׁ אשׁר אמרים לוינו כסף למדת המלך שׂדתינו וכרמינו׃ ⁵ ועתה כבשׂר אחינו בשׂרנו כבניהם בנינו והנה אנחנו כבשׁים את בנינו ואת בנתינו לעבדים וישׁ מבנתינו נכבשׁות ואין לאל ידנו ושׂדתינו וכרמינו לאחרים׃ ⁶ ויחר לי מאד כאשׁר שׁמעתי את זעקתם ואת הדברים האלה׃ ⁷ וימלך לבי עלי ואריבה את החרים ואת הסגנים ואמרה להם משׁא אישׁ באחיו אתם נשׁאים ואתן עליהם קהלה גדולה׃ ⁸ ואמרה להם אנחנו קנינו את אחינו היהודים הנמכרים לגוים כדי בנו וגם אתם תמכרו את אחיכם ונמכרו לנו ויחרישׁו ולא מצאו דבר׃ ⁹ ויאמר לא טוב הדבר אשׁר אתם עשׂים הלוא ביראת אלהינו תלכו מחרפת הגוים אויבינו׃ ¹⁰ וגם אני אחי ונערי נשׁים בהם כסף ודגן נעזבה נא את המשׁא הזה׃ ¹¹ השׁיבו נא להם כהיום שׂדתיהם כרמיהם זיתיהם ובתיהם ומאת הכסף והדגן התירושׁ והיצהר אשׁר אתם נשׁים׃ ¹² ויאמרו נשׁיב ומהם לא נבקשׁ כן נעשׂה כאשׁר אתה אומר ואקרא את הכהנים ואשׁביעם לעשׂות כדבר הזה׃ ¹³ גם חצני נערתי ואמרה ככה ינער האלהים את כל האישׁ אשׁר לא יקים את הדבר הזה מביתו ומיגיעו וככה יהיה נעור ורק ויאמרו כל הקהל אמן ויהללו את יהוה ויעשׂ העם כדבר הזה׃ ¹⁴ גם מיום אשׁר צוה אתי להיות פחם בארץ יהודה משׁנת עשׂרים ועד שׁנת שׁלשׁים ושׁתים לארתחשׁסתא המלך שׁנים שׁתים עשׂרה אני ואחי לחם הפחה לא אכלתי׃ ¹⁵ והפחות הראשׁנים אשׁר לפני הכבידו על העם ויקחו מהם בלחם ויין אחר כסף שׁקלים ארבעים גם נעריהם שׁלטו על העם ואני לא עשׂיתי כן מפני יראת אלהים׃ ¹⁶ וגם במלאכת החומה הזאת החזקתי ושׂדה לא קנינו וכל נערי קבוצים שׁם על המלאכה׃ ¹⁷ והיהודים והסגנים מאה וחמשׁים אישׁ והבאים אלינו מן הגוים אשׁר סביבתינו על שׁלחני׃ ¹⁸ ואשׁר היה נעשׂה ליום אחד שׁור אחד צאן שׁשׁ בררות וצפרים נעשׂו לי ובין עשׂרת ימים בכל יין להרבה ועם זה לחם הפחה לא בקשׁתי כי כבדה העבדה על העם הזה׃ ¹⁹ זכרה לי אלהי לטובה כל אשׁר עשׂיתי על העם הזה׃