Daniel 10:1-16

HOT^{(i) 1} בשׁנת שׁלושׁ לכורשׁ מלך פרס דבר נגלה לדניאל אשׁר נקרא שׁמו בלטשׁאצר ואמת הדבר וצבא גדול ובין את הדבר ובינה לו במראה׃ ² בימים ההם אני דניאל הייתי מתאבל שׁלשׁה שׁבעים ימים׃ ³ לחם חמדות לא אכלתי ובשׂר ויין לא בא אל פי וסוך לא סכתי עד מלאת שׁלשׁת שׁבעים ימים׃ ⁴ וביום עשׂרים וארבעה לחדשׁ הראשׁון ואני הייתי על יד הנהר הגדול הוא חדקל׃ ⁵ ואשׂא את עיני וארא והנה אישׁ אחד לבושׁ בדים ומתניו חגרים בכתם אופז׃ ⁶ וגויתו כתרשׁישׁ ופניו כמראה ברק ועיניו כלפידי אשׁ וזרעתיו ומרגלתיו כעין נחשׁת קלל וקול דבריו כקול המון׃ ⁷ וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשׁים אשׁר היו עמי לא ראו את המראה אבל חרדה גדלה נפלה עליהם ויברחו בהחבא׃ ⁸ ואני נשׁארתי לבדי ואראה את המראה הגדלה הזאת ולא נשׁאר בי כח והודי נהפך עלי למשׁחית ולא עצרתי כח׃ ⁹ ואשׁמע את קול דבריו וכשׁמעי את קול דבריו ואני הייתי נרדם על פני ופני ארצה׃ ¹⁰ והנה יד נגעה בי ותניעני על ברכי וכפות ידי׃ ¹¹ ויאמר אלי דניאל אישׁ חמדות הבן בדברים אשׁר אנכי דבר אליך ועמד על עמדך כי עתה שׁלחתי אליך ובדברו עמי את הדבר הזה עמדתי מרעיד׃ ¹² ויאמר אלי אל תירא דניאל כי מן היום הראשׁון אשׁר נתת את לבך להבין ולהתענות לפני אלהיך נשׁמעו דבריך ואני באתי בדבריך׃ ¹³ ושׂר מלכות פרס עמד לנגדי עשׂרים ואחד יום והנה מיכאל אחד השׂרים הראשׁנים בא לעזרני ואני נותרתי שׁם אצל מלכי פרס׃ ¹⁴ ובאתי להבינך את אשׁר יקרה לעמך באחרית הימים כי עוד חזון לימים׃ ¹⁵ ובדברו עמי כדברים האלה נתתי פני ארצה ונאלמתי׃ ¹⁶ והנה כדמות בני אדם נגע על שׂפתי ואפתח פי ואדברה ואמרה אל העמד לנגדי אדני במראה נהפכו צירי עלי ולא עצרתי כח׃